רָצוֹן חָזָק
רָצוֹן חָזָק נִמְדָד
לְפִי רִיבּוּי הַשְהִיוֹת
וְהַמְנוּחוֹת שֶבֵּינְתַיִים.
–
כְּלוֹמַר,
הַהֶפְסֵק זְמַן
שֶבֵּין הִתְגַבְּרוּת
לְהִתְגַבְּרוּת.
–
כִּי לִפְעָמִים
הָאָדָם מְקַבֵּל בָּאֶמְצַע
הֶפְסֵק שֶל רֶגַע,
אוֹ שָעָה, אוֹ יוֹם,
אוֹ חוֹדֶש.
–
וְאַחַר כָּך שוּב
מַתְחִיל לַעֲבוֹד
בְּעִנְיָן הִתְגַבְּרוּת
וּלְהִשְתַדֵל.
–
וְרָצוֹן חָזָק נִקְרָא,
שֶהַהֶפְסֵק
אֵינוֹ לוֹקֶחַ אֶצְלוֹ
הַרְבֵּה זְמַן,
וְתֵיכֶף נִתְעוֹרֵר שוּב לַעֲבוֹדָה.
–
ספר 'שמעתי', מאמר י"ט: "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה"
–