גָמָל נוֹשֵא מֶשִי
הַחוֹכְמָה הַזאת
לא נִתְנָה אֶלָא
לְאַנְשֵי לֵבָב.
–
כִּי הַתֵיבוֹת כִּגְוִיוֹת,
וְהַטְעָמִים כִּנְשָמוֹת.
וְאִם לא יָבִין הַטְעָמִים
כּל עֲמָלוֹ שָוְא
וְעָמָל וְרוּחַ,
–
כְּמוֹ הַמְיַיגֵעַ עַצְמוֹ
לִסְפּוֹר הַדַפִּים וְהַתֵיבוֹת
שֶבְּסֵפֶר רְפוּאָה,
שֶמִזאת הַיְגִיעָה לא יוּכַל
לְרַפּאוֹת מָזוֹר.
–
שֶוַדַאי לא יוּשְלַם בּוֹ הָרְפוּאָה,
מִטֶרֶם שֶמֵבִין פֵּירוּשָהּ
שֶל הָרְפוּאָה הַכְּתוּבָה.
וְגַם אַחַר שֶיֵלֵך וְיִקְנֶה אוֹתָהּ
בְּכל הַדָמִים שֶיִפַּסְקוּ עָלֶיהָ.
–
וְאִם סִדְרֵי הַלִימוּד וְהַמַעֲשֶה
אֵינָם מְסוּדָרִים לְהָבִיאֵהוּ לְזֶה,
דוֹמֶה הוּא לְגָמָל נוֹשֵא מֶשִי,
–
שֶהוּא אֵינוֹ מוֹעִיל לְהַמֶשִי
וְהַמֶשִי לא יוֹעִיל לוֹ,
לְהָבִיאוֹ אֶל שְלֵמוּת הַכַּוָונָה
שֶבִּשְבִילָהּ נִבְרָא.
–
הקדמה של בעל הסולם לספר "פנים מאירות ומסבירות" (אות י')
–
–